עטיה נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בסך 1,353 ₪ והפקדת עירבון בסך 20,000 ₪. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום אשר דחה את ערעורו של המבקש על החלטת כב' הרשם יעקובי מיום 14.12.2010 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המבקש.

על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה. גם המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש להוכיח חוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון, תוך פריסת תשתית עובדתית בדבר העדר יכולת לגייס את סכומו ובנוסף עליו להראות סיכויי הצלחה טובים בערעור.

המבקש טוען כי מצבו הכלכלי בכי רע וכי אין באפשרותו לעמוד בהפקדת העירבון ותשלום האגרה. לטענתו, הוא מתקיים מקצבת נכות חודשית בסך 1,952 ₪. לבקשה צורף תדפיס חשבון עו"ש ממנו עולה כי המבקש מצוי ביתרת זכות זעירה של שקלים בודדים. המבקש צירף בהמשך לבקשתו את החלטתה של כב' רשמת בית משפט השלום מרי יפעתי מיום 28.12.2011 הפוטרת אותו מתשלום אגרה. החלטתה של כב' הרשמת יפעתי אינה מנומקת, אך ניתן להבין כי ניתנה על סמך החלטות קודמות הפוטרות את המבקש מתשלום אגרה והפקדת עירבון שניתנו, לטענת המבקש, בשנים 2010 ו-2011 בבית משפט זה ובבית המשפט העליון. דא עקא, ההחלטות בדבר מתן הפטורים האמורים לא צורפו לבקשה. מעיון בתיק רשות הערעור שמספרו צוין בבקשה, עולה כי כב' רשם בית משפט העליון גיא שני פטר את המבקש אך ורק מתשלום האגרה ואף זאת לאור נסיבות התיק ולא בהסתמך על מצבו הכלכלי של המבקש. כמו כן, על אף שציין כי אין ברשותו חסכונות או כל מקור כספי אחר, נמנע המבקש מלצרף אישור מהבנק בדבר העדר חיסכון או קופת גמל ולא פירט לגבי נכסים או רכוש שברשותו. המבקש אף נמנע מלהשיב לטענת הפרקליטות בדבר יכולתו להסתייע באמו, בה הסתייע בעבר על פי הצהרתו בבקשה קודמת שהגיש לפטור מאגרה בתיק 11-04-14541. בנוסף, המבקש אינו מתאר אלו ניסיונות ערך לגיוס סכום העירבון מסביבתו הקרובה ולא צירף לבקשתו את תדפיס הוצאות אחזקת ביתו לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

המשיבים מתנגדים למתן הפטור וטוענים כי המבקש לא ביסס כנדרש טענתו לחוסר יכולת כלכלית. כמו כן, מתגובת הפרקליטות עולה כי מדובר במבקש סדרתי אשר בשלוש השנים האחרונות יזם 15 הליכים משפטיים במחוז תל אביב לבדו ובכולם הגיש בקשה לפטור מאגרה. יפים לענייננו דבריו של כב' רשם בית המשפט העליון (כתוארו אז) יגאל מרזל בבשג"ץ 4748/06 שלמה שקד נ' גב' רוית תפוחי, רכזת בכירה לקרן הנשיא – לשכת נשיא המדינה (פורסם באתר משפטי) כי: "אכן, נראה כי דרך הילוכו של המבקש בבית משפט זה מצביעה על בעיה עקרונית יותר, שמן הראוי ליתן עליה את הדעת. המבקש מגיש כדבר שבשגרה מספר רב מאוד של הליכים. רוב מכריע של ההליכים הם הליכי סרק. בכל הליך שמוגש על ידו, מוגשות גם בקשות משנה רבות. המבקש מערער כמעט על כל החלטה הניתנת בעניינו והערעור נדחה. הבעת מורת רוח מהליכי סרק אלו, ואפילו חיוב בהוצאות משפט, אינו מביא לשינוי בהתנהלותו של המבקש. ברי הדבר, כי בהתנהלות מעין זו יש משום הכבדה רבה על בתי המשפט. זמן שיפוטי רב מוקצה לטיפול בעשרות ומאות הליכים שאינם מגלים עילה. התוצאה היא כי הטיפול בהליכים של בעלי דין אחרים, שיתכן ויש בהם עילה, מתעכב, וזכות הגישה לערכאות של בעלי דין אחרים נמצאת אפוא נפגעת. נגרמות הוצאות כספיות ניכרות וגריעה ממשאבי הציבור כולו ... יכולתם של בתי המשפט לפעול בצורה המיטבית להשגת צדק, ניזוקה ...".

לאור כל זאת, משלא פורט כהלכה מצבו הכלכלי של המבקש – לא הוכחה חוסר יכולתו הכלכלית לשאת בתשלום האגרה והפקדת העירבון.

ללא הנחת תשתית ראייתית מספקת בדבר העדר יכולתו הכלכלית של המבקש, דין הבקשה להידחות אף בלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור (ראה: ע"א 254/07 לפיד נ' סמואל, תק-על 2005(4) 3116 (2005)).

למעלה מהצורך אציין כי הערעור אינו מגלה עילה, שכן הדרך הדיונית הנאותה לערעור על החלטתו של כב' הרשם יעקובי שלא לפסול את עצמו היתה הגשת ערעור לבית המשפט העליון ולא לבית משפט השלום. גם מטעם זה, דין הבקשה להידחות.

העירבון יופקד והאגרה תשולם עד ליום 16.2.2012, שאם לא כן – יידחה הערעור.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ב, 16 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי

תל אביב-יפו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: